החלטה בתיק בר"ע 12575-01-13

השופט אילן איטח

1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו  מיום 23.12.12 (השופט ד"ר יצחק לובוצקי ונציג ציבור מר אברהם גולן; ס"ע 3132-10), בה נדחתה בקשת המבקשת לזימון שני עדים מטעמה.

הרקע לבקשה

2.     המשיב סיפק שירותי שליחויות למבקשת, חברה בע"מ העוסקת בתחום תקשורת שיווקית ויחסי ציבור (להלן - החברה). הצדדים חלוקים בנוגע למועד תחילת העסקתו של המשיב בחברה, אולם מסכימים כי יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 30.7.09, זאת בנסיבות השנויות במחלוקת.

3.     בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המשיב כנגד החברה לתשלום זכויות סוציאליות שונות המגיעות לו לטענתו בגין תקופת העבודה וסיומה, לרבות פיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לב ובהעדר שימוע וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

4.     החברה הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה טענה, בין היתר, כי המשיב ניצל את משאבי החברה במסגרת עבודתו בה, תוך שהוא מנצל את האמון שנתנה בו החברה וביצע שליחויות בתשלום עבור גורמים אחרים על חשבון זמן עבודתו אצל החברה. עוד טענה החברה  כי כל הזכויות הנתבעות על ידי המשיב שולמו לו במלואן ועתרה להחזרים כספיים שונים המגיעים לה לטענתה מהמשיב לרבות השבת פיצויי פיטורים ששולמו למשיב ביתר.

5.     ביום 19.9.11 התקיים דיון מקדמי (בפני השופט שמואל טננבוים) ובמסגרתו הורה בית הדין האזורי למשיב להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 19.11.11 ולחברה הורה להגיש תצהיריה עד ליום 19.1.12.  בהמשך נקבע התיק לישיבת הוכחות ליום 21.10.12 (החלטה מיום 2.11.11).

6.     ביום 9.11.11 הוגשה בקשה בהסכמת הצדדים להארכת המועד להגשת תצהירי העדות מטעמם, מהטעם שעד למועד בו הוגשה הבקשה התנהל בין הצדדים משא ומתן שלא צלח.  בהחלטה מאותו יום נעתר בית הדין (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש) לבקשה וקבע כי תצהירי עדות מטעם המשיב יוגשו עד ליום 30.1.12 ותצהירי עדות מטעם החברה יוגשו עד ליום 30.4.12. ביום 1.2.12 הגיש המשיב בקשה נוספת להארכת מועד להגשת תצהירי עדות מטעמו. בית הדין נעתר לבקשתו והאריך את המועד להגשת תצהירי המשיב עד ליום 28.2.12.

7.     ביום 20.9.12 הגישה החברה תצהירי עדות מטעמה. בנוסף הגישה בקשה לזימון שני עדים: מר אורי גרינפלד - ששימש כרו"ח חיצוני לחברה ונותן שירותי הנהלת חשבונות, וגב' ענת מוקע - ששימשה כאחראית על כוח האדם ועל הכספים בחברה (להלן - העדים). לטענת החברה, המדובר בעדים אשר היו מועסקים בה בכל תקופת עבודתו של המשיב בה והיו מעורבים בכל ההליך שהוביל לסיום העסקתו. בנוסף טענה החברה כי לאחר שהועבר לגב' מוקע נוסח תצהיר מתוקן, הודיעה העדה כי היא איננה מעוניינת לחתום עליו, בין היתר מהטעם שאינה רוצה לפגוש את המשיב. אשר למר גרינפלד טענה החברה כי פנייתה הטלפונית אליו לצורך תיאום פגישה נענתה בשלילה. לאור האמור טענה החברה כי לא נותרה בידיה כל ברירה אלא לפנות לבית הדין בבקשה לזימונם של העדים. בהחלטה מאותו יום (השופט יצחק לובוצקי) נקבע, בין היתר, כי הבקשה תידון ותוכרע במעמד הצדדים.

החלטת בית הדין האזורי

8.     בדיון שנקבע ליום 23.12.12 נשמעה תחילה עדותו של המשיב. לאחר מכן, בטרם החלה פרשת ההגנה, נדונה בקשת החברה לזימון העדים. בית הדין דחה את הבקשה משני נימוקים: האחד, הבקשה להזמנתם לא הוגשה במסגרת התקופה שנקצבה להגשת תצהירי החברה; השני, פלוגתאות הדיון פשוטות ונראה כי די בשלושה עדים אחרים המתארים את נסיבות עבודת המשיב וסיומה לשם הכרעת דין ראויה.

החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שלפני.

לשלמות התמונה יצויין כי בסופו של דבר לא החלה פרשת ההגנה, שכן הצדדים ניהלו משא ומתן לפשרה, ואף הוסכם כי הצדדים ידווחו לבית הדין עד ליום 23.1.13 אם הושגה פשרה ותוכנה.

נימוקי הבקשה

9.   בבקשת רשות הערעור טוענת החברה כי שגה בית הדין בהחלטתו בכך שלא נתן דעתו למהות ולרלוונטיות של העדויות שנתבקשו; המדובר בעדים שבכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה היו שותפים בכל הליך סיום העסקתו של המשיב ובקיאים בהסטוריה התעסוקתית שלו; לא הועלתה כל התנגדות מטעם המשיב לזימונם של העדים; דחיית הבקשה מותירה את החברה מול שוקת שבורה, שכן היא מנסה לכלכל את צעדיה העתידיים בהוכחת תביעתה מבלי ששניים מעדיה המרכזיים ימסרו את עדותם; העדים אינם עוד בשליטתה של החברה ולא עלה בידיה לקבל מהם תצהיר חתום; על פי הפסיקה לא יסרב בית המשפט לבקשת בעל דין לזמן עד אלא אם ברור כי אין צורך במתן העדות או כי הזימון נועד שלא למטרות גילוי האמת; המקרה הנדון הינו מסוג המקרים החריגים אשר מחייבים את התערבות ערכאת הערעור; אם לא יעשה בית הדין שימוש בסמכותו הטבועה, תעמודנה זכויותיה הדיוניות של החברה למשפט הוגן בפני פגיעה קשה ותמנע האפשרות לעשיית משפט צדק.     

הכרעה

10. לאחר עיון בטענות הצדדים ובכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, זאת מבלי להידרש לתגובת המשיב.

11. החלטה בדבר זימון עדים היא החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. כלל הוא שבית דין זה כערכאת ערעור אינו נוהג להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות .

12. לא מצאתי כי במקרה הנדון מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל, וכי יש בהחלטת בית הדין האזורי הדוחה את הבקשה לזימונם של שני העדים טעות משפטית או אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור בשלב זה. אכן, הנימוק המתייחס לעיתוי הגשת הבקשה מוקשה נוכח פרק הזמן שממועד הגשת הבקשה ועד למועד הדיון. אך הנימוק השני התייחס לגופו של ענין, ובית הדין האזורי קבע  כי לאחר ששקל בדבר נראה לו כי די בשלושת המצהירים בכדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים.